אלהים ברא את האדם בצלמו, בצלם אלהים הוא ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם.
בראשית א:27
צוה יהוה אלהים על האדם ואמר: מתר לך לאכל מכל עצי הגן. רק מעץ הדעת טוב ורע אסור לך לאכל, כי ביום שתאכל ממנו מות תמות.
בראשית ב:17-16
אמר יהוה אלהים לנחש: "מכיון שעשית זאת, ארור אתה מכל הבהמות ומכל חיות השדה. כל חייך תזחל על בטנך ותאכל עפר. ושנאה אשים בינך ובין האשה, בין הצאצא שלך ובין הצאצא שלה. הוא יכה בראשך ואתה תכה בעקבו".
בראשית ג:15-14
עבור המנצח, מאת דוד. הטפש אומר בלבו: " אין אלהים"! משחתים הם, ועושים מעשים מתעבים- אין עושה טוב. יהוה משקיף מן השמים על בני האדם, לראות האם יש בהם נבון, הדורש את אלהים. כלם סטו מן הדרך, הפכו יחד למשחתים. אין עושה טוב, אין אפלו אחד.
תהלים יד:3-1
הרי יד יהוה לא קצרה מלהושיע, ואוזנו אינה כבדה מלשמוע, 2אלא עוונותיכם הם אשר מפרידים ביניכם לבין אלוהיכם. חטאותיכם הסתירו מכם את פניו מלשמוע.
ישעיה נט:2-1
לקח אברהם את עצי קרבן העולה ושם אותם על יצחק בנו, לקח בידו את האש ואת הסכין, ושניהם הלכו יחד. פנה יצחק אל אברהם אביו ואמר: " אבי". ענה לו: " הנני, בני". אמר יצחק: " הנה האש והעצים, אך איפה השה לקרבן העולה"? ענה לו אברהם: " אלהים יספק לעצמו את השה לקרבן העולה, בני". ושניהם הלכו יחדו.
בראשית כב:8-6
לכן אדני עצמו יתן לכם אות: הנה העלמה תהרה ותלד בן, ותקרא את שמו עמנו אל.
ישעיה ז:14
אכן, את חוליינו הוא נשא, ואת מכאובינו הוא סבל, אך אנחנו חשבנו כי הוא נגוע, מוכה בידי אלוהים ומעונה. אולם הוא נדקר בגלל פשעינו, נמחץ בגלל עוונותינו. העונש עבור שלומנו ניתן לו. ובזכות חבורותיו נרפאנו אנו. כולנו תעינו כמו צאן, פנינו איש־־איש לדרכו, ויהוה הטיל עליו את העונש על העוונות של כולנו.
ישעיה נג:4-6
הנה היה איש בירושלים, שמעון שמו; והאיש צדיק וחסיד ומחכה לנחמת ישראל, ורוח הקדש היתה עליו. וברוח הקדש נגלה לו שלא יראה מות בטרם יראה את משיח יהוה, ובהדרכת הרוח הוא נכנס אל המקדש. כאשר הביאו ההורים את הילד ישוע, לעשות בו כנהוג על־פי התורה, לקח אותו בזרועותיו וברך את אלהים ואמר:ועתה, אדני, פטר נא את עבדך בשלום, כאשר דברת, כי ראו עיני את ישועתך .אשר הכינות לעיני כל העמים.
לוקס ב:32-25
והילד גדל והתחזק, מלא חכמה, וחסד אלהים היה עליו. מדי שנה בשנה עלו הוריו לירושלים בחג הפסח. לאחר שלושה ימים. מצאוהו במקדש והוא יושב בין המורים, שומע אותם ושואל אותם; וכל שומעיו התפלאו על שכלו ועל תשובותיו.
לוקס ב:40-41, 46-47
זאת עדותו של יוחנן כאשר ראשי היהודים שלחו אליו כהנים ולויים מירושלים לשאל אותו "מי אתה?". השיב ואמר: "אני 'קול קורא במדבר פנו דרך יהוה,' כמו שאמר ישעיהו הנביא. למחרת ראה יוחנן את ישוע בא לקראתו. אמר יוחנן: "הנה שה האלהים הנושא חטאת העולם".
יוחנן א:19, 23, 29
כי כה אהב אלהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם.
יוחנן ג:16
נשקו את הבן, פן יכעס ודרככם תוביל לאבדון, כי כעסו מתלקח מהר. אשרי כל החוסים בו.
תהלים ב:12
כי הכל חטאו ומחסרי כבוד אלהים המה.
אל הרומים ג:32
אברהם אביכם שש לראות את יומי, ואכן ראה ושמח. אמרו לו: "עדין אינך בן חמשים שנה ואת אברהם ראית?" השיב להם ישוע: "אמן אמן אני אומר לכם, בטרם היות אברהם, אני הוא." משום כך הרימו אבנים להשליך עליו, אלא שישוע הסתתר ויצא מבית המקדש.
יוחנן ח:65-95
לכן אמרתי לכם שתמותו בחטאיכם; שכן אם אינכם מאמינים כי אני הוא, מות תמותו בחטאיכם.
יוחנן ח:24
הוסיף פילטוס ואמר להם: "אם כן מה אתם רוצים שאעשה לזה שאתם קוראים לו מלך היהודים"? "צלב אותו"! צעקו שוב. "אבל מה רעה עשה"? אמר להם פילטוס. אך הם צעקו ביתר שאת: "צלב אותו"! כיון שרצה פילטוס להשביע את רצון ההמון, שחרר להם את בר־אבא, ואת ישוע הלקה ומסר אותו לצליבה.
מרקוס טו:15-12
הם באו אל מקום הנקרא גלגתא, כלומר מקום הגלגלת, ונתנו לו לשתות יין מהול במרורת צמח הראש. הוא טעם, אך לא רצה לשתות. אחרי שצלבו אותו חלקו את בגדיו בהפילם גורל, וישבו לשמר עליו שם. מעל לראשו שמו את כתב אשמתו: "זה הוא ישוע מלך היהודים."
'מתי כז:37-33
כשעבר יום השבת, מרים המגדלית ומרים אם יעקב ושלומית קנו בשמים, כי התכונו לבוא ולמשח אותו. בראשון בשבוע, בבקר השכם, באו אל הקבר עם זריחת השמש. אמרו זו אל זו: "מי יגל לנו את האבן מעל פתח הקבר?" כאשר הביטו ראו כי האבן כבר נגלה, והיא גדולה מאד. נכנסו לתוך הקבר וראו בחור אחד יושב מימין והוא לבוש גלימה לבנה. הן נדהמו. אמר להן: "אל תבהלנה. את ישוע מנצרת אשר נצלב אתן מחפשות? הוא קם לתחיה ואיננו פה עוד. הנה המקום שהניחוהו בו".
מרקוס טז:6-1
מסרתי לכם בראש ובראשונה מה שגם קבלתי, שהמשיח מת בעד חטאינו, לפי הכתובים; נקבר וקם לתחיה ביום השלישי, לפי הכתובים.
הראשונה אל הקורינתים טו:3-4
לפיכך האמונה באה בשמיעה והשמיעה – בהכרזת דבר המשיח.
אל הרומים י:17
אם נתודה על חטאינו, נאמן הוא וצדיק לסלח לנו על חטאינו ולטהר אותנו מכל עולה.
הראשונה ליוחנן א:9
אבל לאלה אשר קבלו אותו, המאמינים בשמו, נתן תקף להיות בנים לאלהים.
יוחנן א:21
אמר לו ישוע: "אני הדרך והאמת והחיים. אין איש בא אל האב אלא דרכי".
יוחנן יד:6
”כיון שאנחנו שתפים לפעלו, אנו גם מבקשים מכם: אל נא תקבלו לריק את חסד אלהים. הן הוא אומר: "בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך." הנה עתה עת רצון, הנה עתה יום ישועה.“ השניה אל הקורינתים ו:2-1
הן בחסד נושעתם על־ידי האמונה; וזאת לא מידכם, כי אם מתנת אלהים היא. אין זה נובע ממעשים, כדי שלא יתגאה איש.
אל האפסים ב:8-9